הוובינר היה בהנחיית אשלי פרר – מנהלת תחום החינוך ב-FSHD Society

אליה הצטרפו:

ד”ר ניק ג’ונסון, סגן יו”ר תחום המחקר ופרופסור משנה לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וירג’יניה קומונוולת’ 

אריקה אסקרטין, ראש תחום הסנגור הבינלאומי של מטופלים בחברת Avidity

רוסיו מרטין, ראש תחום FSHD הגלובלי ב-Avidity

ד”ר איימי האוס, Avidity

תחילה, ד״ר ניק ג׳ונסון הציג את נתוני Del-brax או AOC 1020

Del-brax היא מולקולה מסוג AOC – ראשי תיבות של antibody oligonucleotide conjugate.
המבנה שלה כולל נוגדן שנקשר לקולטן TfR1 – קולטן נפוץ על פני תאי שריר – ומאפשר למולקולה של RNA מלאכותי (oligonucleotide) להיכנס לתאים. באופן רגיל, RNA לא יכול לחדור לתאים בכוחות עצמו, ולכן הנוגדן הוא “הרכב” שמוביל אותו פנימה.

ברגע שה-RNA הזה נמצא בתוך התא, הוא נקשר לגֵן DUX4 ומונע את התבטאותו. כיוון ש-FSHD נגרם כתוצאה מהבעת-יתר של הגֵן DUX4 ( הגורם לחלבון רעיל שלא אמור להתבטא ברקמת השריר),  Del-brax נועדה לחסום את הפעילות הזאת ולהפסיק את יצירת החלבון המזיק.

ניסוי FORTITUDE לתרופה Del-brax שהמחזור הראשי שלו הסתיים והארכה שלו נמשכת בשבעת החודשים האחרונים:

משך הניסוי – 12 חודשים. 

39 נבדקים – מתוכם 13 בקבוצת פלסבו, ו-26 בשתי קבוצות טיפול במינונים שונים – מינון של 2 מ״ג לכל ק״ג משקל גוף ומינון של 4 מ״ג לכל ק״ג.

במהלך הניסוי היה מעבר ממינון בתדירות של מנה כל שישה שבועות לכל 13 שבועות.

עם הכניסה לשלב ה־Open Label Extension (שלב הטיפול הפתוח), המינון ניתן כל 6 שבועות — שינוי שנראה חשוב לפי הנתונים.
כל קבוצת טיפול כללה גם קבוצת פלצבו תואמת.
מטרות עיקריות: לבדוק בטיחות, סבילות ופרמקוקינטיקה.
מטרות משניות (Exploratory): בחינת סמנים ביולוגיים, דיווחי מטופלים ורופאים על תפקוד ותחושות, ומדדים קליניים.
כל המשתתפים היו עם FSHD1.
מדד חומרת המחלה ומספר החזרות D4Z4 הצביעו על קבוצת חולים בדרגת חומרה בינונית.
ההתפלגות בין קבוצות הטיפול הייתה שווה, פרט לכך שקבוצת הפלצבו כללה יותר משתתפים גברים.
בטיחות ותופעות לוואי – לא היו הפסקות טיפול בגלל תופעות לוואי, רוב תופעות הלוואי היו קלות עד בינוניות, לא דווחו תופעות לוואי חמורות הקשורות לטיפול עצמו, תופעות לוואי נפוצות (מעל 3 משתתפים): עייפות וירידה בהמוגלובין, תופעות לוואי חמורות אך לא קשורות לטיפול: מקרה של שלבקת חוגרת, ושלושה מקרים של שברים – ככל הנראה כתוצאה מהמחלה עצמה.
סמנים ביולוגיים (Biomarkers) – במקום ביופסיות שריר פולשניות, הוצע לבדוק את השפעת התרופה דרך בדיקות דם פשוטות: 

זוהה חלבון בשם KHDC1L או בקיצור CEX – חלבון שנמצא מוגבר בפלזמה של חולי FSHD לעומת אנשים בריאים. לאחר הטיפול בדל-רקס נצפתה ירידה משמעותית ברמות החלבון — סימן מעודד להפחתת פעילות הגן DUX4. כשהמינון ניתן בהפרשי זמן גדולים יותר, רמות CEX החלו לטפס חזרה, מה שמצדיק מעבר למינון אחת ל־6 שבועות. 

 CK (קריאטין קינאז) הוא אנזים שרמתו עולה במצבי נזק שרירי (כולל מאמץ גופני). משתתפים שטופלו בדל-רקס הראו ירידה ברמות CK לעומת קבוצת הפלצבו. שוב, כאשר המרווח בין המינונים עלה, רמות CK החלו לעלות — תומך ברעיון של מינון תכוף יותר. משתתפי קבוצת הפלצבו שעברו לדל-רקס (בשלב הטיפול הפתוח) הראו גם הם ירידה ברמות CK לאחר תחילת הטיפול.
מדדים תפקודיים – חוזק, ניידות, בדיקת חוזק שריר – ברוב מדדי תפקוד שריר (זמן הליכה 10 מטר, זמן קימה-הליכה-ישיבה – מדד תפקודי לבדיקת יציבות הגו וחוזק הרגליים) היתה הידרדרות ביחס לנקודת ההתחלה (גם בקבוצת דל-רקס וגם בקבוצת הפלצבו) אך היה שיפור בקבוצת הטיפול לעומת פלצבו לאחר 12 חודשי טיפול. במדד תפקוד השריר של הרמת זרוע מעל לכתף עם משקולת היה גם שיפור בקבוצות דל-רקס ביחס לנקודת ההתחלה. שאלוני דיווח עצמי של מטופלים – ⁠בכל מדדי הדיווח העצמי (תפקוד שריר, עייפות, איכות שינה, כאב, והערכה סובייקטיבית של חומרת והדרדרות המחלה) היתה הדרדרות בקבוצת הפלצבו לעומת שיפור בקבוצות דל-רקס, ביחס לנקודת ההתחלה.

ניסויים קליניים עתידיים והגשות רגולטוריות

1. Fortitude Biomarker Cohort – לתמיכה באישור מזורז בארה”ב

מיועד לאישור מזורז (accelerated approval) מה-FDA.
51 משתתפים (FSHD סוג 1 ו־2), בני 16–70.
טיפול אחת ל־6 שבועות לעומת פלצבו (יחס 2:1).
כל המטופלים יוכלו לעבור לשלב של Open Label.
מדד עיקרי: רמות KHDC1L (CEX), כמדד לפעילות DUX4.
תוצאות ראשוניות צפויות ברבעון השני של 2026.
שאיפה להגיש בקשת אישור ל-FDA במחצית השנייה של 2026.

2. ניסוי פאזה 3 – Forward

ניסוי מאשר (confirmatory) לארה”ב ולאירופה/יפן.
200 משתתפים, יחס 1:1 בין טיפול לפלצבו.
טיפול כל 6 שבועות, למשך 18 חודשים.
פתוח רק למטופלים אמבולטוריים (ללא הליכון/מקל).
משתתפים מ־16 עד 70, FSHD1 ו־2.
יתקיים בארה”ב, קנדה, בריטניה, מדינות באירופה ויפן.

מדד עיקרי: QMT – מדד כמותי לחוזק שרירים.
גם כאן נמדדים מדדים תפקודיים כמו הליכה 10 מטרים, TUG ועוד.

לסיכום – נראתה ירידה בפעילות DUX4 , ירידה ב־CK (מדד לפגיעה שרירית), שיפור במדדים של חוזק, תפקוד, ניידות ואיכות חיים לעומת פלצבו, תופעות לוואי קלות עד מתונות, ללא הפסקות טיפול, ככל שהתדירות של המינון גברה (כל 6 שבועות), האפקט החיובי התעצם.