בדיקה גנטית

עד לאחרונה, היה ניתן לבצע בדיקת דם לגילוי FSHD דרך מכון פרונטו, אך לאחרונה הבדיקה מבוצעת בבית החולים רמב”ם בחיפה מה שמקל משמעותית על קבלת התחייבות מקופת החולים.

תהליך בדיקה גנטית דרך מכון פרונטו

תצטרכו הפניה מנוירולוג או/ו מגנטיקאי והתחייבות קופ”ח לכיסוי הבדיקה (טופס 17). ההתחייבות המונפקת ע”י קופה”ח צריכה להיות מיועדת למעבדת פרונטו דיאגנוסטיקה בע״מ, קוד שירות 60141 וקוד שירות ספק j0730 (ל-fshd סוג 1). מדובר בבדיקת דם פשוטה שמתבצעת בבית החולים אסותא בת”א עד השעה 09:00 בבוקר בלבד וזאת משום שמטיסים את הדגימות למעבדה בארה״ב. תוצאות הבדיקה מגיעות תוך עד חודש לגורם המפנה.

תהליך בדיקה דרך בית חולים רמב”ם

תצטרכו הפניה מנוירולוג או/ו מגנטיקאי והתחייבות קופ”ח לכיסוי הבדיקה (טופס 17). את דגימת הדם ניתן לתת בקופה”ח אך חשוב לוודא שהם יכולים למסור את הדגימה למעבדה המולקולרית במכון הגנטי רמב”ם תוך 48 שעות לכל היותר. גם כאן מדובר בבדיקת דם פשוטה והתוצאה מגיעה לגורם המפנה תוך עד 8 שבועות. בגלל שמדובר בבדיקה חדשה שקופה”ח לא מכירות עדיין, התהליך הביורוקרטי ומציאת קוד בדיקה עשויים לקחת זמן. 

מה מגיע לכם?

אם אובחנם עם FSHD, מגיע לכם סיוע מהמדינה במגוון תחומים. במדריך זה נסביר ונפרט על קצבאות ביטוח לאומי שונות, הנחות, וזכאויות נוספות.

אנחנו דואגים לעדכן את המידע באתר אבל אין לראות בו כחוק, חשוב להתעדכן במידע עדכני באתרים ממשלתיים ואחרים רלוונטיים.

  • קצבאות ביטוח לאומי
  • הטבות לבעלי רכב (תג נכה, הטבות רכישה, אביזרים מיוחדים, ועוד)
  • הנחות והטבות בתשלומים שונים
  • ילדים עד גיל 18
  • שיקום תעסוקתי
  • דירת נכס רכישה (נ"ר)
  • עזרי ניידות והנגשת סביבת מגורים
  • העסקת עובד זר

קצבת ניידות – הקצבה מיועדת למי שיש לו מגבלה ברגליים והוא מתקשה להתנייד בכוחות עצמו. על מנת לקבל את הקצבה, יש להגיש בקשה להיבדק בועדת ניידות של משרד הבריאות, שם יקבע אחוז המוגבלות בניידות. גובה הקצבה יחושב ע"פ מספר קריטריונים כגון אחוז המוגבלות בניידות שנקבע בועדה, גודל הרכב שבבעלותכם, סוג העזרים ברכב ועוד. בנוסף לקצבת ניידות, יתכן ותהיו זכאים להטבה ברכישת רכב, תג נכה לצמיתות, התקנת עזרים ברכב ועוד. כל המידע אודות ניידות בלינק הבא: ניידות

קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) – הקצבה מיועדת לאנשים מגיל 18 ועד גיל פרישה הזקוקים לעזרה של אדם אחר בפעולות היומיום כגון הלבשה, אכילה, רחצה, ניידות בבית ועוד. על מנת לקבל את הקצבה, יש להגיש בקשה לקצבה לביטוח לאומי עם כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. בהמשך, תזומנו לועדה רפואית של משרד הבריאות בה יקבע אחוז גובה הקצבה. בכל פעם שתחול הידרדרות במצבכם, תוכלו להגיש בקשה חדשה עקב החמרת מצב. כל מידע אודות קצבת שירותים מיוחדים בלינק הבא: שר"מ

קצבת נכות כללית – הקצבה מיועדת למי שאינו יכול לעבוד כלל או מי שהכנסתו נמוכה מ-60% משכר ממוצע בגלל מצבו הרפואי או מי שנקבעה לו נכות רפואית או דרגת אי כושר ע"י ביטוח לאומי. על מנת לקבל את הקצבה, יש להגיש תביעה עם כל המסמכים הרפואיים לביטוח לאומי. בהמשך, תזומנו לועדה רפואית בה יקבעו את אחוז הנכות הרפואית שלכם שעל פיה בשילוב עם הכנסותיכם יקבע גובה קצבת נכות כללית.

דגש חשוב: בחלק מהמקרים תצטרכו לבחור בין קצבת ניידות לבין קצבת שירותים מיוחדים ולא תוכלו לקבל את שתיהן. מידע מפורט בלינק הבא: בחירה בין ניידות ושר"מ

תג נכה ממשרד התחבורה – ניתן להגיש בקשה לתג נכה ישירות למשרד התחבורה בליווי המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. תג נכה זה הוא זמני ותצטרכו לחדשו כל פעם עם פקיעת תוקפו. כל המידע על הגשת הבקשה וחידוש תג נכה שתוקפו עומד לפוג בלינק הבא: תג נכה משרד התחבורה

תג נכה במסגרת הטבות ניידות – מי שעבר ועדת ניידות בה נקבע שהוא זקוק לרכב כדי להתנייד או מי שמקבל את אחת הקצבאות (הרשימה בלינק בהמשך), יקבל תג נכה באופן אוטומטי בלי צורך לפנות למשרד התחבורה. כל המידע על זכאות לתג נכה במסגרת הטבות ניידות בלינק הבא: תג נכה ניידות

אגרת רישוי מופחתת – כל מי שיש לו תג נכה, זכאי לאגרת רישוי מופחתת באופן אוטומטי.

הלוואה עומדת ברכישת רכב - ההלוואה מיועדת למוגבל בניידות הקונה רכב חדש לשם מימון חלקי או מלא של המיסים החלים על הרכב. כל המידע על שיעורי ההלוואות בלינק הבא: הלוואה עומדת

רכב עם אביזרים מיוחדים – מי שנבדק בועדת ניידות ונקבע כי הוא זקוק לאביזרים מיוחדים לנהיגה או כניסה לרכב (רמפה, מנגנון אחסון כיסא גלגלים וכו') יבדק במכון רפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) לצורך קביעת גודל רכב והתאמת אביזרים. יש להגיש את הבקשה דרך אתר ביטוח לאומי. כל המידע על תהליך התאמת רכב ואביזרים בלינק הבא: מרב"ד

שיעורי נהיגה במימון ביטוח לאומי למי שזקוק לאביזרי נהיגה מיוחדים - כל המידע בלינק הבא: שיעורי נהיגה על רכב אביזרים מיוחדים במימון ביטוח לאומי

רשימת ההטבות המלאה במסגרת ניידות בלינק הבא: הטבות ניידות

תעודת נכה - אם אתם מקבלים קצבת נכות כללית, ניידות או קצבת שירותים מיוחדים, אתם זכאים לתעודת נכה. במקרים מסויימים התעודה מקנה פטור מהמתנה בתור ו/או פטור מתשלום עבור מלווה. מידע מפורט על זכאויות בלינק הבא: תעודת נכה

הנחות והטבות בתשלומי חשבונות - יש מגוון הטבות והנחות שיתכן ואתם זכאים להן אם הינכם מקבלים את אחת או כמה מהקצבאות. בלינק הבא תוכלו לבחור את הקצבה ולקבל רשימה מלאה של מה שמגיע לכם: הנחות והטבות

סיוע בשכר דירה - אם אתם זכאים לקצבת נכות כללית ומוגדרים "מחוסרי דיור",יכול להיות שתוכלו לקבל גם סיוע בשכר דירה. כל המידע על זכאות ואופן הגשת הבקשה בלינק הבא: לינק לאתר משרד השיכון

הנחה במס רכישה - אם נקבעה לכם דרגת אי-כושר השתכרות לצמיתות בשיעור ‎75% לפחות או נקבעה לכם נכות רפואית לצמיתות בשיעור ‎100%, או בכמה מקרים נוספים, תהיו זכאים למס רכישה מופחת בעת רכישת דירה ראשונה. כל המידע בלינק הבא: מס רכישה

הטבות בקופות חולים - אם הינכם מקבלים קצבת נכות כללית, תהיו זכאים להטבות בקופת החולים. כל המידע בלינק הבא: קופת חולים

פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי - אם אתם מקבלים קצבת נכות כללית בשיעור של 75% ומעלה לצמיתות או באופן זמני לתקופה רצופה של שנה לפחות, אתם זכאים לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי מהקצבה ומהכנסה שלא מעבודה. פרטים באתר ביטוח לאומי בלינק הבא: דמי ביטוח לאומי

פטור מתשלום מס הכנסה - אם הינכם מקבלים את אחת הקצבאות, יתכן ותהיו זכאים לפטור מתשלום מס הכנסה. פירוט מלא של מי זכאי בלינק הבא: מס הכנסה

פטור ממס במשיכת כספים מקופת גמל לבני משפחה של אנשים עם נכות - מידע מלא בלינק הבא: קופות גמל

וועדת זכאות ואפיון במשרד החינוך – ילדים עם מוגבלות פיזית המשוייכים למשרד החינוך (החל מגן עירייה ועד כיתה י"ב) רשאים לגשת לוועדת זכאות ואפיון בה תיבדק רמת התפקוד והצרכים של הילד ויקבע סל שירותים שלו. מידע מפורט בלינק הבא: וועדת זכאות ואפיון

תסמונת נדירה בביטוח לאומי - עבור ילדים עד גיל 18, מחלת ה-FSHD כלולה ברשימת המחלות והתסמונות הנדירות של ביטוח לאומי עליהן נקבע שיעור נכות של 100%. על המשפחה להוכיח כי קיים עומס טיפולי כבד בגלל המחלה. לינק למידע המלא: תסמונת נדירה  משפחה בה שני ילדים או יותר זכאים לגמלת ילד נכה, תהיה זכאית לגמלה בשיעור מוגדל עבור כל אחד מהילדים. התוספת לגמלה של כל ילד תהיה בשיעור של 50% מאחוזי הזכאות שנקבעו לו.

הנחה בחשבון החשמל - הורים לילד הזכאי לגמלת ילד נכה, זכאים להנחה בתשלום חשבון החשמל. מידע מלא בלינק הבא: הנחה חשמל

הנחה בחשבון המים - הורים לילד הזכאי לגמלת ילד נכה, זכאים להנחה בתשלום חשבון מים. מידע מלא בלינק הבא: הנחה מים

טיפולים פרא רפואיים לילדים - ילדים עם לקויות התפתחותיות או רפואיות זכאים לטיפולים פרא רפואיים מטעם קופות החולים במסגרת סל הבריאות. מידע מלא בלינק הבא: טיפולים פרא רפויים

סיוע במימון מכשירי ניידות לילדים עד גיל 18  - מידע מלא בלינק הבא: מכשירי ניידות

פטור מתשלומים בקופת החולים למקבלי גמלת ילד נכה - מידע מלא בלינק הבא: קופת חולים

הנחה במס רכישה לילדים עם נכות בשיעור של 100% - מידע מלא בלינק הבא: מס רכישה

פטור ממס במשיכת כספים מקופת גמל לבני משפחה של אנשים עם נכות - מידע מלא בלינק הבא: קופות גמל

הביטוח הלאומי מסייע לאנשים עם מוגבלות להשתלב בעבודה ע"י אבחון תעסוקתי, לימודים אקדמיים או מקצועיים, מימון אביזרי לימוד, תמיכה במהלך הלימודים וסיוע בהשמה בעבודה. מידע מלא על זכאות ותהליך הגשת הבקש הלינק הבא: שיקום

אם הינכם מוכרים במשרד הבריאות כ"זקוקים לכיסא גלגלים ומשתמשים בו", הכנסתכם אינה גבוהה מהשכר הממוצע והינכם מוגדרים "מחוסרי דיור", יתכן ותהיו זכאים לדיור ציבורי

כל המידע באתר כל זכות בלינק הבא: דירת נ"ר

אם הינכם נעזרים באביזרי עזר לניידות או ביתכם כבר לא מתאים ליכולות התפקוד שלכם, אתם זכאים לסיוע במימון התאמת פנים הדירה ודרכי הגישה אליה. בשלב ראשון, יש לפנות למרפא בעיסוק/פיזיותרפיסט בקופ"ח שלכם ולקבוע ביקור בית. אם מדובר בעזרים (כיסא גלגלים, כיסא רחצה, הליכון, מיטה רפואית, מנוף, וכו'), מרפא בעיסוק יעביר את המלצותיו למשרד האחראי (חלק מטופל ע"י משרד הבריאות וחלק ע"י קופות החולים) והאישור יישלח אליכם. כל המידע באתר משרד הבריאות: מכשירי ניידות

אם מדובר בהתאמת סביבת המגורים, עם המלצתו של מרפא בעיסוק ניתן לקבל הצעת מחיר מקבלן ולפנות לקבלת המימון. כל המידע באתר משרד הבריאות, בלינק הבא: הנגשה

אם הינכם מקבלים קצבת שירותים מיוחדים , יתכן ואתם זכאים להעסיק עובד זר. כל הפרטים על זכאות, תהליך קבלת אישורים ומציאת עובד בלינק הבא: עובד זר

מאגר אנשי מקצוע

אנחנו דואגים לעדכן את המידע אודות אנשי מקצוע רלוונטיים בהסתמך על המלצות חולי FSHD. אם יש לכם רופא/מטפל עם נסיון טיפולי במחלת FSHD ותרצו להמליץ עליו, אנא שלחו לנו מייל ל-israelfshd@gmail.com ונוסיף אותו למאגר.

  • נוירולוגיה
  • רפואת כאב
  • פיזיותרפיה, הידרותרפיה, וכושר
  • ריאות
  • גנטיקה ופוריות
  • אחר
  • מרפאת FSHD בהובלת ד"ר נורית בירמן. מרפאה נוירומוסקולרית, בית חולים איכילוב, בניין ראשונים, קומה 4.
    ד"ר בירמן אינה מקבלת חולים במרפאה עד להודעה חדשה אך המרפאה פעילה. המייל של מרפאות החוץ של נוירולוגיה באיכילוב הוא ne-c@tlvmc.gov.il  שימו לב, זה המייל של כלל המרפאות לכן כדי לסייע למזכירות לסייע לכם - כדאי בראש הפניה לציין "מופנה/ית למרפאת עצב-שריר - מרפאה נוירומוסקולרית בשל מחלת FSHD". 
  • ד"ר טליה דור וולמן - מנהלת השירות למחלות עצב-שריר ילדים - ביה"ח הדסה הר הצופים. לינק
  • ד"ר רון דבי - מומחה לנוירולוגיה ומחלות עצב - שריר - מנהל מחלקה נוירולוגית בביה"ח וולפסון. לינק
  • ד"ר ורה ניקיטין - נוירולוגית במרפאת עצב-שריר - מרכז רפואי שיבא. לינק 
  • ד"ר אמיר דורי - רופא אחראי במרפאת עצב-שריר - מרכז רפואי שיבא. לינק
  • פרופ' אביזוהר ארגוב - רופא נוירולוג. מקבל פרטי, תש"ח 2, תל אביב. טלפון: 053-995-6965
  • ד"ר שחר שלי - מומחה לנוירולוגיה ומחלות עצב-שריר, מנהל מחלקה נוירולוגית בביה"ח רמב"ם. לינק
  • ד"ר מרב בן דוד - רופאה מומחית במרפאת עצב שריר. מרכז רפואי שובא. לינק
  • ד"ר אירנה ארטמן - נוירולוגיה. קופ"ח מכבי. לינק
  • פרופ' יורם נבו - מנהל המכון לנוירולוגיה. מרכז שניידר לרפואת ילדים. לינק, קופ"ח מכבי, לינק
  • ד"ר לבנה אמיר - נוירולוג ילדים. קופ"ח מכבי. לינק
  • פרופ' מרק גוטקין - מנהל יחידת עצב-שריר, ביה"ח הדסה עין כרם, לינק, קופ"ח כללית, לינק
  • ד"ר ליאורה שגיא - מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מנהלת תחום עצב שריר, המכון לנוירולוגיה ילדים, ביה"ח "דנה-דואק" לילדים. דוא"ל liorasa@tlvmc.gov.il
  • ד"ר ליאורה שכטר - מומחית לרפואת משפחה וכאב. קופ"ח מאוחדת, לינק. לקביעת תור פרטי במייל: Leorapaindoctor@gmail.com
  • איילת נגלי - מאמנת שחיה והידרותרפיסטית. טלפון: 054-942-2268, מייל: ayelet@swimming.co.il
  • דן תגר - ארט מכון שיקומי. כתובת: הכרמל 20, גני תקווה, טלפון: 050-300-6666
  • ויקטור - מאמן כושר שיקומי לנכים ובעלי מוגבלויות, מעסה רפואי וספורטתרפיסט - לינק לאתר
  • ד"ר זאב ויילר - מומחה מחלות ריאה. קופ"ח מכבי. לינק
  • ד"ר חגית שני - מומחית לגנטיקה רפואית והריון בסיכון גבוה. מנהלת המרכז לאבחון גנטי בעוברים טרום השרשתם ברחם (PGD). טלפון: 03-530-2773, מייל: Shani.Hagit@sheba.health.gov.il לינק לאתר
  • ד"ר חגית יונת - גנטיקה רפואית, רפואה פנימית. מרכז רפואי שיבא. לינק
  • ד"ר אולג שפיר מומחה לרפואה פיזיקלית ושיקום, בעל ניסיון בתחום מיצוי זכויות רפואיות וסוציאליות לאנשים עם מוגבלויות. קופ"ח מאוחדת, לינק. אינפומד, לינק
  • זהר שמעוני -  מטפלת ברפואה סינית וטיפול בשיטת אילן לב. נסיון עם חולים ב-FSHD. טלפון: 054-663-9564
  • אלינא לוי - נטורופתית, הרבליסטית קלינית, רפלקסולוגית בכירה ומטפלת בדמיון מודרך. טלפון: 050-886-6024, דוא"ל: elina196@gmail.com

תכנון משפחה

לאנשים עם FSHD1 יש סיכוי של 50% להעביר את המחלה לכל אחד מהילדים. עבור אלו עם FSHD2,  הסיכוי קטן יותר, 50%-25%, בהתאם להרכב הגנטי של ההורים.

למי שבסיכון ללדת ילד עם FSHD מומלץ לפנות לייעוץ גנטי מוקדם ככל האפשר, רצוי לפני הכניסה להריון.

ישנן שתי בדיקות בהן ניתן לבדוק את הגן בעובר אחרי הכניסה להריון וישנה גם אופציה לבדיקת טרום השרשה (PGD) המקטינה את הסיכוי להעביר את הגן לעובר.

לפוסט מטופלת שעברה את התהליך ב-2022

בדיקת טרום השרשה הנקראת PGD היא אפשרות להקטנת סיכוי העברת הגן לעובר – זהו הליך שבו משתמשים בהפריה חוץ גופית לייצור מספר עוברים במבחנה. בשלב שמונה תאים, תא בודד מוסר ונבדק. מושתלים רק עוברים שנבחנים שליליים ל-FSHD. היבט חשוב שכדאי לדעת על PGD הוא שמכיוון שרק גדיל DNA אחד זמין לבדיקה, לא ניתן לקבוע ישירות את מספר יחידות ה-D4Z4. במקום זאת, ה-DNA מההורה הפגוע וקרובי משפחה מושפעים אחרים מנותח עבור “סמנים” הממוקמים קרוב לאזור D4Z4. לאחר מכן מנותח ה-DNA העוברי עבור נוכחותם של אותם סמנים. מכיוון שחלקים של כרומוזומים יכולים להיות מסודרים מחדש, לפעמים הסמן ואזור D4Z4 אינם עוברים בתורשה יחד, כך ששיטה זו אינה מדויקת ב-100 אחוז. לכן, אם ההורים בוחרים ב-PGD, בדרך כלל מומלצת בדיקה טרום לידתית כהמשך כדי לוודא שהמחיקה לא הועברה הלאה.

בדיקות טרום לידתיות – כדי לבדוק את העובר, ניתן לבצע בדיקת סיסי שיליה או מי שפיר לבדיקת הגן בעובר. שתיהן בדיקות גנטיות הנעשות במהלך הריון כדי לקבוע אם לעובר (תינוק שטרם נולד) יש FSHD. אם הבדיקה מראה שלעובר יש FSHD, בני הזוג יכולים לבחור להפסיק את ההריון. בדיקת סיסיי שיליה מבוצעת בסוף השליש הראשון להריון (שבוע 11-13 להריון). הרופא משתמש בצנתר דרך צוואר הרחם של האישה, או במחט דרך בטנה, כדי לקבל דגימה קטנה של רקמה מהשליה. בדיקת מי שפיר מתבצעת בשליש השני של ההריון (שבוע 16-20 להריון). הרופא משתמש במחט המוחדרת דרך הבטן של האישה כדי להשיג כמות קטנה של מי שפיר. בדיקה גנטית מתבצעת על דגימת השיליה או מי השפיר. בדיקות טרום לידתיות הן מדויקות ביותר, אך ההליכים קשורים בסיכון קטן להפלה.

חלק מהאנשים עם FSHD מחליטים להשתמש בתורמת ביצית/בזרע ובכך להבטיח שצאצאיהם לא יושפעו ויש כאלה שבוחרים לאמץ. 

מה שלא תבחרו, זוהי החלטה שלכם, אך חשוב להיות מודע לכל האופציות והסיכונים.

מחקרים

הידע על FSHD ממשיך להתעדכן בזכות מחקר מתמשך על ידי מאות חוקרים ברחבי העולם באקדמיה, מערכת הבריאות, ותעשיית התרופות. ישנם תחומים רבים למחקר, ביניהם חקר מנגנון המחלה, תיעוד והבנה של התבטאות והתפתחות התסמינים (לצורך תחזית או צפי רפואי טובים יותר), פיתוח חיות מודל ופלטפורמות מחקר במבחנה (המאפשרות לחקור את מנגנון המחלה ולבחון טיפולים אפשריים), פיתוח מדדים ומבחנים גנטיים וקליניים למחלה, ופיתוח ובחינת טיפולים.

נביא כאן הסבר על מנגנון המחקר הקליני שכדאי להכיר ובחלק השני, נסקור את המחקרים לתרופות עבור FSHD שהגיעו לשלבי ניסוי קליני. בהיותה מחלה גנטית, ועקב מאפיינים ספציפיים של FSHD, ריפוי המחלה (בניגוד לטיפול תומך) הוא אתגר משמעותי, ועד לעשורים האחרונים לא היה יעד ישים. בעקבות התפתחות מקבילה בהבנת המנגנון הגנטי של FSHD ובטכניקות ביוטכנולוגיות, המצב הזה השתנה, וכיום יש מספר תרופות בשלבים שונים של מחקרים קליניים שעשויות להוביל לעצירה ואפילו היפוך של תהליך הניוון.

  • מנגנון מחקר קליני
  • סוגי תרופות
  • תרופות בפיתוח עבור FSHD

מחקר קליני הוא תחום במחקר הרפואי שנועד לבחון את היעילות והבטיחות של תרופות, התקנים רפואיים, אבחונים וטיפולים לטובת מניעה, אבחון וטיפול במחלות וסימפטומים בבני אדם. מחקר קליני, בהגדרה, מתבצע על בני אדם. כיוון שכך, הוא נתון לפיקוח ורגולציה קפדניים של סוכנויות ממשלתיות ברחבי העולם. לדוגמה, בארצות הברית מפקח על התחום מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA – Food and Drug Administration), ובאיחוד האירופי מפקחת הסוכנות האירופית לתרופות (EMA – the European Medicines Agency). בין הסוכנויות השונות ישנו שיתוף פעולה שמוביל לסטנדרטיזציה מסויימת של התהליך. בארץ, אחראי על התחום משרד הבריאות, אך הליך האישור של תרופות שעברו אישור על ידי ה-FDA וה-EMA מזורז, ובפועל כל התרופות עליהן נדבר נמצאות במסלול אישור של ה-FDA.

מחקר קליני מתבצע בשלבים, כשכל שלב קפדני ורחב היקף יותר מקודמו. המטרה היא לאפשר פסילה של תרופה או התנסות במינונים ראויים בצורה מהירה, זולה ובפחות סיכון לבני אדם, מבלי לוותר על האמינות של מחקר קפדני ורחב היקף לתרופה שעמדה בניסויים ראשוניים. בצורה פשטנית, ניתן לחלק את המחקר הקליני עד לאישור תרופה (למעשה, גם אחרי האישור הוא לא נגמר) לשלבי ניסויים באופן המתואר בטבלה.

כדאי לשים לב שהמדדים בהם מתמקדים בשלבים השונים של מחקר קליני שונים, בהתאם למטרות השונות ולהיקף ומשך המחקר. עבור FSHD, לדוגמה, מחקר קליני בשלב הראשון יתמקד בתיעוד דיווחים על תופעות לוואי ומדדים לפיזור התרופה בגוף (לדוגמה בדם, בשתן וברקמת שריר). מעבר לבטיחות, מחקר קליני בשלב 2 יכול להתמקד לדוגמה במדידת ביטוי DUX4 ופלישת שומן ברקמת שריר, ועל פיהם תמדד הצלחתו, גם אם ייבדקו מדדים קליניים. מחקר קליני בשלב 3 יתמקד, לעומת זאת, במדדים כמו Reachable Workspace (מוטת זרוע אפקטיבית) וחוזק שרירי כתף וירך, ותוצאה חיובית במדדי השפעה ביולוגית שאינם קליניים לא תספיק להצלחה במחקר.

גורם חשוב אחר בניסויים קליניים בשלבים מתקדמים הוא בחירה אקראית וסמויה של קבוצת טיפול מול קבוצת פלסבו. כשאנחנו בודקים את ההשפעה של תרופה, אנחנו רוצים להשוות את נתינתה למצב ההיפוטתי בו היא לא היתה ניתנת. שימו לב שהשוואת המצב בסוף הניסוי לתחילתו לא מספקת, כיוון שגם ללא נתינת התרופה יכול להיות שהמצב נוטה להשתנות (לדוגמה במקרה של מחלה ניוונית כמו FSHD). כיוון שאי אפשר לחזור אחורה בזמן ולבחון את אותם משתתפים ללא התרופה, משווים את קבוצת המשתתפים שקיבלה את התרופה לקבוצה נוספת של משתתפים שלא קיבלה אותה. כדי שלא יהיה הבדל מערכתי בין מאפייני הקבוצות, חשוב לבצע את ההפרדה בצורה אקראית, אבל גם זה לא מספיק – ההשתתפות בניסוי וקבלת התרופה עצמה, מהחוויה ועד האמונות והתקוות של המשתתפים לגבי התרופה הנבדקת, משפיעים על המדדים בניסוי, באפקט שנקרא תגובת פלסבו.

כדי להפריד את ההשפעה של התרופה עצמה מהאמונות וההשפעות הלא רלוונטיות (לדוגמה, הלוגיסטיקה של הניסוי והשפעה אפשרית של הבדיקות הנלוות), נותנים למשתתפים בקבוצה השניה חוויה דומה ככל האפשר. במקרה של גלולה עם חומר פעיל, לדוגמה, תינתן לקבוצה השניה גלולה ללא חומר פעיל. חשוב שהמשתתפים בניסוי לא יידעו לאיזו קבוצה הם שייכים. גם זה לא מספיק, כיוון שהידע של מבצעי הניסוי עצמם על החלוקה לקבוצות עלול להשפיע על התוצאות, באפקט הנקרא אפקט הנס החכם. לכן, בניסויים קליניים הבוחנים יעילות תרופות, נדרש לבצע חלוקה אקראית וכפולת-סמיות לקבוצת פלסבו וקבוצת טיפול, בה פרטי החלוקה לקבוצות נשמרים בסוד מכל המשתתפים והמבצעים עד תום הניסוי.

משך המחקר הקליני שונה מתרופה לתרופה, אבל בממוצע עוברות 10 שנים בין תחילת הניסויים הקליניים עד אישור תרופה. ישנם הרבה יוצאי דופן לתיאור הפשטני לעיל של שלבי המחקר, שיכולים להשפיע משמעותית על משך הזמן עד אישור סופי,  לדוגמא : מסלולים מזורזים\מקלים. לרשויות רגולטוריות יש הקלות מסויימות עבור פיתוח תרופות למחלות נדירות וקשות, כאשר אין טיפולים קיימים או שתרופה חדשה עשויה לשפר משמעותית את מצב המחלה ביחס לטיפולים קיימים. ל-FDA, לדוגמה, יש מסלול מהיר (Fast Track) והגדרת טיפול פורץ (Breakthrough Therapy), בהם בדרך כלל מתקצר זמן הפיתוח בשנה או שנתיים, והליך אישור מזורז (Accelerated Approval) המאפשר אישור תרופה בהתבסס על יעדים במדדים חליפיים (בסטנדרטים המקובלים בניסוי קליני שלב 2) במקום ביעדים הקליניים הנדרשים עבור שלב 3.

כמו שאפשר לראות בעמודת הקטגוריה בטבלת המחקרים לתרופות עבור FSHD, ישנן מספר דרכי פעולה משותפות לתרופות שונות בפיתוח.

1. מולקולות קטנות - כשמן, אלו מולקולות קטנות (ביחס לדוגמה לשרשראות RNA ו-DNA, חלבונים, פחמימות מורכבות ושומנים). מולקולות קטנות לוקחות חלק במגוון מנגנונים ביולוגיים, ויש להן מספר יתרונות כתרופות פוטנציאליות:

  • הן קלות וזולות יחסית לייצור ביחס לתרופות ביולוגיות (קטגוריה אליה משתייכות שאר התרופות בטבלה).
  • במקרים רבים הן יכולות להנתן דרך הפה, להספג בגוף ולעבור דרך קרום התא לתאי המטרה אליהם מיועדת התרופה.
  • להרבה מהן יש מספר תפקידים ביולוגיים, ולכן אותה מולקולה יכולה להחקר למספר מטרות שונות.

יותר -90% מהתרופות בשימוש כיום הן מולקולות קטנות, והיתרונות הנ"ל מתמרצים נסיון להתאים מולקולות קיימות לשימושים חדשים. כשרוצים לפתח תרופה שמתערבת בחלבון או מנגנון ספציפי שניתן לבחון במבחנה, לפעמים משתמשים בספריות של מולקולות קטנות (בד"כ מאות אלפי מולקולות שונות) ומסננים מתוכן מועמדות פוטנציאליות. לחלופין, משום שהסבת תרופות קיימות מפשטת משמעותית את הליך פיתוח תרופה חדשה, חברות המחזיקות בזכויות על תרופה קיימת בוחנות אותה על מגוון מטרות פוטנציאליות.

כך קרה בתהליך הפיתוח של Losmapimod: התרופה פותחה בראשית על ידי חברת GSK עבור מספר מטרות, ביניהן טיפול לאחר התקף לב. למרות שהיא נכשלה במדדים קליניים, היא נמצאה בטוחה לשימוש בהם, ולכן GSK ערכה ניסויים קליניים ב-losmapimod עבור מחלת ריאות חסימתית כרונית ודיכאון קליני, ללא הצלחה. את הזכויות לתרופה קנתה חברת Fulcrum Therapeutics ב-2019, שניסתה אותה (בנוסף לתרופה לטיפול בוירוס הקורונה) כתרופה ל-FSHD אחרי שמצאה קשר בין הפעילות הביולוגית הידועה של התרופה (כגורם שעתוק מדכא  p38α/β MAPK) לדיכוי DUX4, למרות שבניסוי קליני שלב 2 נמדד שיפור במספר מדדים, כולל קליניים, מול קבוצת הפלסבו, בניסוי שלב 3 הפער בין הקבוצות הצטמצם אל מתחת להבדל משמעותי. גם ACE-083, של חברת Acceleron, היא מולקולה קטנה שנבחנה במקביל למספר מטרות, ולא עברה את שלב 2 של הניסוי הקליני עבור FSHD.

למרות היתרונות של מולקולות קטנות, ולמעשה בגלל חוסר הספציפיות הביולוגית והאינטרס של חברות התרופות להסבתן, יש לתרופות מסוג זה סיכוי נמוך יותר לעבור את שלבי המחקר הקליני בהצלחה בכלל, ולהוות ריפוי הלכה למעשה של FSHD בפרט.

שאר סוגי התרופות בטבלה, למעט מספר מועט שנזכיר בהמשך, פותחו ספציפית כדי למנוע את פעילותו של DUX4, במספר דרכי פעולה שונות תחת מטריית הטיפולים הגנטיים:

2. תרופות מבוססות RNA עובדות בעזרת מנגנון הנקרא RNA interference, או "התערבות" RNA. במנגנון זה, מקטע RNA דו-גדילי קצר המתאים ברצפו למקטע בגן המקודד ל-DUX4 נשלח אל תאי השריר, שם הוא פוגש חלבון בשם RISC

(RNA-induced silencing complex). כש-RISC טעון במקטע הנ"ל, הוא מתפקד כמכונת גריסה ל-RNA שליח של DUX4, ומונע ממנו להתרגם לחלבון.

בניגוד למולקולות קטנות, RNA לא יעבור בעצמו דרך ממברנת תאי השריר, ומעבר לזה יש ערך במעין כלי רכב שיוכל לכוון אותו אל התאים הרצויים, כך שלא יגיע לרקמות אחרות ויגרום לתופעות לוואי אפשריות. במנגנון RNA בעטיפת קפסיד, משתמשים באריזה של וירוס מסורס כדי להחדיר את ה-RNA לתוך התאים, באותו מנגנון בו הוירוס המקורי מחדיר את החומר הגנטי שלו בטבע. במנגנוני RNA מצומד נוגדן\ליגנד, מחברים את ה-RNA למולקולות קטנות וספציפיות אשר נקשרות לקולטנים על קרום תאים שמתאימים להן, כמו מפתח שנכנס בחור מנעול מתאים, ומוכנסות אל תוך התא.

3. CRISPRi הוא מנגנון הפרעה, בדומה ל-RNA interference. גם הוא מותאם ספציפית לרצף מסויים בגן המקודד ל-DUX4. בניגוד אליו, CRISPRi נקשר אל הגנום עצמו בגרעין התא ומונע שעתוק שלו ל-RNA שליח על ידי חסימה של האיזור אליו הוא נקשר. בעוד שמקורו של מנגנון ה-CRISPR הוא במערכת לעריכת גנים, חשוב לציין שגם CRISPRi (כמו RNAi) הוא מנגנון זמני שאינו כולל עריכה בלתי הפיכה של הגנום. גם מודיפיקציית היסטונים פועלת על ידי הצמדות לגנום בנקודה מתאימה ומניעת שעתוק DUX4.

4. הקטגוריה המשותפת האחרונה של תרופות בטבלה נוגעת לחידוש וחיזוק רקמות שריר, ואינה ספציפית לחלבון DUX4 וגנטיקת המחלה. תרופות מבוססות תאי גזע ופיגומים ביולוגיים נועדו להתיישב על רקמת השריר, ולהחליף בהדרגה את תאי השריר ורקמת החיבור שאבדו בתהליך הניוון. ישנם הרבה אתגרים בתהליך כזה, והוא צפוי להאט את תהליך הניוון ולא להחליף את כל תאי השריר של הגוף כך שלא יהיה ביטוי של DUX4. עם זאת, מעבר לתועלת בטיפול שמעכב את המחלה בהיעדר ריפוי מוחלט, יש לתרופות מסוג זה חשיבות גם בהנתן שטיפול ממוקד נגד DUX4 יצליח להביא לביטול מוחלט של ביטויו. תרופות שיסייעו לתהליך שיקום מניוון הן חלק חשוב מטיפול במסגרת "היום שאחרי הריפוי".

 

מקורות:

  1. Myocea, Inc - מקור 1, מקור 2
  2. Altay Therapeutics
  3. Healx
  4. Kate Therapeutics - מקור 1, מקור 2
  5. Histone Therapeutics
  6. Renogenyx
  7. miRecule and Sanofi - מקור 1, מקור 2, מקור 3
  8. Armatus Bio - מקור 1, מקור 2
  9. Epic Bio - מקור 1, מקור 2
  10. Dyne Therapeutics - מקור 1, מקור 2
  11. Celularity
  12. Satellos
  13. ECM Therapeutics - מקור 1, מקור 2
  14. Myogenica - מקור 1, מקור 2
  15. Vita Therapeutics - מקור 1, מקור 2
  16. Acceleron
  17. Fulcrum Therapeutics
  18. Roche - מקור 1, מקור 2
  19. Arrowhead Pharmaceuticals - מקור 1, מקור 2
  20. Avidity Biosciences - מקור 1, מקור 2